עורך דין שמשרדו עוסק בייצוג אזרחים ישראלים וזרים בפני משרד הפנים ינחה אתכם כיצד עליכם להתנהל בכל הליך משפטי, מנהלי או אחר שאתם נדרשים לנהל מול רשות האוכלוסין וההגירה, כמו הסדרת מעמד חוקי בישראל וקבלת אזרחות ישראלית. ככל שהדבר נחוץ במצבכם, עו"ד יכול לפנות בשמכם גם למשרדי ממשלה נוספים, כולל משרד החוץ ומשרד העבודה.
הסיבה המרכזית שאנשים רבים וטובים נעזרים בשירותיו של עורך דין לענייני משרד הפנים היא הקושי להתמודד בעצמם עם שלל החוקים, התקנות והנהלים הרלוונטיים למתן אשרות כניסה ושהייה (ויזות) לישראל. בשל כך, תפקידו של איש המקצוע הוא להתוות עבורכם את הדרך הנכונה להשגת המטרות שלכם ושל יקיריכם, כגון הגירה לישראל באופן חוקי.
במידה וטרם נוכחתם לגלות זאת בעצמכם, חשוב שתדעו כי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל מאז הקמתה וביתר שאת בשנים האחרונות הינה מהמחמירות ביותר בעולם המערבי ובכלל. מי שאינו אזרח ישראלי מכוח לידה עלול לגלות שהוא ניצב בפני חומה בצורה אם ירצה להפוך לכזה. הפתרון הטוב ביותר הוא להיעזר במשרד עורכי דין לענייני משרד הפנים מבעוד מועד על מנת לבחון את זכאותכם ולהימנע מחוויית עוגמת נפש מיותרת.
אף על פי שדיני הגירה הם לחם חוקו של עורך דין המלווה באופן יום-יומי אנשים המנהלים הליכים משפטיים ומנהליים מול משרד הפנים, ישנם תחומים נוספים בהם הוא מסייע ללקוחותיו הישראלים והזרים כאחד. להלן מספר דוגמאות למצבים בהם תוכלו להיעזר בעו"ד הבקיא בכל נהלי רשות האוכלוסין וההגירה:
• ליווי משפטי של אזרחים זרים במסגרת הליכי גיור שמתקיימים בישראל ובחו"ל.
• ייצוג משפטי מול רשות המאגר הביומטרי הלאומי או כל רשות ממשלתית אחרת.
• ייעוץ משפטי בנושא נהלים שונים של משרד הפנים אשר קשורים לשלטון מקומי או רשויות מקומיות.
• סיוע משפטי של עורך דין דיני משפחה וגירושין במהלך אירוסים, נישואי יוטה, נישואי פרגוואי, ברית זוגיות, נישואים אזרחיים במעמד שני הצדדים, גירושים אזרחיים (התרת נישואין) במעמד צד אחד וכיוצ"ב.
• הכוונה משפטית בסוגיות של פונדקאות, הורות הסכמית, אומנה, הורות משותפת, אחריות הורית, טובת הילד, קביעת הורות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, שגרירויות זרות בישראל, קונסוליות ישראליות במדינות זרות ועוד.
זה עשוי להיות מאתגר לקבל אזרחות ישראלית ללא סיוע משפטי של עורך דין אם אינכם זכאים לה מתוקף כך שנולדתם להורה אחד או לשני הורים שהם בעצמם אזרחים ישראלים, בין אם הלידה התרחשה בישראל ובין אם לאו. יתרה מכך, אזרח זר שנולד לאזרח ישראלי לשעבר מחוץ לגבולות המדינה יכול להיות זכאי גם הוא לקבלת אזרחות ישראלית מכוח לידה על פי החוק.
יש לציין, כי ישנם מקרים חריגים בהם אנשים שלא נולדו להורה או להורים בעלי אזרחות ישראלית גם כן רשאים להגיש בקשה מיוחדת לשם קבלת אזרחות ישראלית מכוח לידה וישיבה בארץ, זאת בכפוף לכך שהם היו תושבי ישראל לאורך כל חייהם ושמעולם לא היו אזרחים של אף מדינה אחרת. בהתאם להוראות החוק, בקשה מסוג זה עליכם להגיש בין גיל 18 לגיל 21 שנים בלבד.
לאור המורכבות הכרוכה בהסדרת מעמד חוקי בישראל, רצוי כי התהליך יתבצע בליווי צמוד של עו"ד אשר לשכות משרד הפנים השונות הפזורות ברחבי הארץ מוכרות לו היטב מבפנים ומבחוץ. כמו כן, עורך דין דיני הגירה הוא איש המקצוע שתרצו שייצג אתכם בהליכים משפטיים ועתירות מנהליות המתנהלים במסגרת בתי המשפט המחוזיים ובתי המשפט לעניינים מינהליים.
חוק השבות, התש”י-1950 מקנה לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל מתוקף היותו יהודי, כאשר יהודי מוגדר בחוק כאדם שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה בשלב מסוים של חייו וכעת אינו בן דת אחרת. בנוסף לכך, אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ניתנת גם במקרים הבאים:
• בנים ובנות של יהודים
• נכדים ונכדות של יהודים
• בני ובנות זוג של יהודים ויהודיות
• בני זוגן ובנות זוגם של בנים ובנות או נכדים ונכדות של יהודים
• אלמנים ואלמנות של יהודים ויהודיות
• אלמנים ואלמנות של בנים ובנות או נכדים ונכדות של יהודים
שימו לב כי קיימים מספר סייגים אשר עלולים להגביל את זכותם של זכאי שבות לעלות ארצה ולכן ההמלצה הגורפת הינה להתייעץ עם עורך דין לענייני משרד הפנים בכל פעם שעולה צורך בהסדרת מעמד אזרחי בישראל. לדוגמה, הזכות לבצע עליה לישראל מכוח חוק השבות מוקנית רק לאלמנים ואלמנות שאינם נשואים בשנית או נמצאים בזוגיות חדשה.
חוק האזרחות, תשי”ב-1952 מגדיר בין היתר מהן הדרכים האפשריות לקבלת אזרחות ישראלית. למשל, אזרחות מכוח אימוץ ניתנת לקטין זר מיום אימוצו על ידי אזרח ישראלי בכפוף למספר תנאים המפורטים בסעיפי החוק. בנוסף, בזכות חוק האזרחות מתאפשרת התאזרחות של בני ובנות זוג של אזרחים ישראלים שמשתקעים ומקיימים את מרכז חייהם בישראל במסגרת הליך מדורג הנמשך 5 שנים לפחות עבור זוגות נשואים ו-7 שנים עבור זוגות ידועים בציבור.
בכפוף לנהלי משרד הפנים ולקיום ראיונות ושימועים בפני נציגיו, בני ובנות זוג של אזרחים ישראלים המסוגלים להוכיח את כנות הקשר הזוגי ביניהם זכאים להסדרת מעמדם החוקי בישראל עד מועד קבלת האזרחות הישראלית. יחד עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה עשויה להערים עליהם ועל אנשים אחרים קשיים מטעמים שונים, כולל אלו הבאים:
• קושי של זכאי עליה להוכיח את זכאותם מכוח זוגיות עם בעלי אזרחות ישראלית או תושבות קבע.
• קיומו של עבר פלילי עשיר ודאגתן של הרשויות כי כניסתו של אדם מסוים לתחומי המדינה תעמיד בסיכון את שלום הציבור בישראל.
• המרת דת מיהדות לדת אחרת הנובעת מרצונו של האדם להמיר את דתו, כלומר כשהמרת הדת אינה נעשית בחוסר רצון או בכפייה.
• הפרעות נפשיות והתנהגותיות או מחלות זיהומיות הצפויות להעמיד את שלום הציבור בסכנה ממשית.
• מחסור במסמכים המוכיחים את זכאותם של אנשים לקבלת מעמד חוקי בישראל.
חשוב לדעת כי לעתים קרובות עולה צורך בהוכחת זכאות באמצעות בדיקת דנ"א או בדיקת רקמות המעידה על קשר משפחתי גנטי שמכוחו ניתן לעלות לישראל, כגון במהלך תביעת אבהות הנידונה בבית משפט לענייני משפחה. הליך זה נדרש גם כשמדובר באזרחים זרים אשר נולדו מחוץ לנישואין של אזרחים ישראלים או במסגרת קשר זוגי של ידועים בציבור וגם כשנכדים ונכדות של יהודים צריכים להוכיח את זכאותם.
קצרה היריעה מלתאר את כל המקרים בהם אדם נדרש להסדיר את מעמדו האזרחי במדינת ישראל, אך אלו הפניות השכיחות ביותר שמתקבלות במשרדם של עורכי דין לענייני הגירה המייצגים את לקוחותיהם בפני משרד הפנים בפרט ורשויות החוק הישראליות בכלל:
• איחוד משפחות והסדרת מעמד חוקי בישראל עבור אזרחים זרים שהם בני או בנות זוג של אזרחים ישראלים.
• בחינת עמידתכם בקריטריונים של תושבות קבע, תושבות ארעית או כל סוג אחר של תושבות במדינת ישראל.
• סוגיות משפטיות הנוגעות לכניסתם של מהגרי עבודה לישראל ולחוק עובדים זרים, לרבות אשרת עבודה (ויזה) למטפל זר סיעודי והיתרי העסקת מומחים זרים בכל ענפי המשק הישראלי.
• הגשת בקשה לקבלת אשרת כניסה כתייר או כקבוצת תיור בעת הזמנת תייר יחיד או מספר תיירים לביקור קצוב בזמן בישראל.
• הדרכת מוסדות חינוך, לימוד ותרבות המעוניינים להזמין לישראל תלמידים, סטודנטים, מנחים, מרצים, אקדמאים וחוקרים זרים כיצד עליהם להתנהל מול משרד הפנים בכדי להימנע מעבירה על החוק.
• מגוון שירותי ליטיגציה מנהלית הניתנים על ידי עורך דין העוסק במשפט מנהלי ובייצוג אזרחים ישראלים וזרים בערכאות משפטיות שונות, כגון בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, בית המשפט העליון ובית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ).
חוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 מסמיך את שר הפנים לקבוע מי רשאי להיכנס לתחומי המדינה לתקופה קצובה או לזמן בלתי מוגבל ומי אינו רשאי לעשות כן מלכתחילה. יחד עם זאת, עמדתו המקצועית של שר הפנים או גורם רשמי אחר המוסמך על ידו בעניין סירוב כניסה לישראל של אדם מסוים אינה החלטה חלוטה ובהחלט ניתן להיעזר בעורך דין דיני הגירה על מנת לערער על החלטתו אם היא אינה לשביעות רצונכם.
באפשרותכם להסתייע במשרד עורכי דין לענייני משרד הפנים בכל פעם שאתם חוששים כי פנייתכם העצמאית ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה תידחה על הסף רק מכיוון שאין ברשותכם את הידע המשפטי והניסיון המקצועי בתחום זה. אין שום סיבה שזכויותיכם ייפגעו משום שאינכם מצויים בכל החוקים, פסקי הדין והתקדימים המשפטיים הקשורים להסדרת מעמדם של אזרחים זרים שברצונם להיכנס לישראל.
עורך דין ותיק ומנוסה בייצוג אזרחים זרים יכול לסייע לכם להתמודד על הצד הטוב ביותר עם כל אחד מהאירועים המשפטיים הבאים:
• הגשת ערר פנימי על החלטות משרד הפנים
• ליווי בשימועים ובראיונות הנערכים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה, כמו משרד הפנים כפר סבא
• ניסוח בקשות מקלט בשם פליטים ממדינות זרות
• ייצוג מבקשי מקלט מדיני בישראל בדיונים המתקיימים בוועדת מאוימים
• ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, כולל בעקבות הליכים המתנהלים כנגדכם במסגרת הוצאה לפועל
• הקפאת צו הרחקה (גירוש) ממדינת ישראל
• שחרור תושבים זרים ממשמורת
המפגש של אזרח ישראלי עם בקרי גבול כלל אינו דומה לזה של אזרח זר הנבחן בקפידה רבה בהגיעו לשלב של ביקורת גבולות בנמל התעופה בן גוריון או במעבר גבול אחר. למשל, בקרי הגבול מוסמכים לבצע תשאול ראשוני לאזרח זר כבר במעמד ביקורת הגבולות אם הם חושדים כי הוא מעוניין להיכנס לתחומי המדינה שלא לצורכי ביקור בלבד מאחת או יותר מהסיבות הבאות:
• חוסר כנות או בהירות בתשובותיו
• התנהגותו החריגה
• יצירת רושם כי ברצונו להסתיר דבר מה
• מתן תשובות חלקיות, לא ענייניות וחסרות כל היגיון או סימוכין
• היעדר שיתוף פעולה במהלך התשאול
• בחירתו להתווכח עם המתשאל
כדי להימנע ממצב בו אתם או יקיריכם תאלצו להתמודד עם סירוב כניסה בנתב"ג וגירוש מישראל לתקופה של 10 שנים בדרך כלל רק מאחר ואין בידכם מסמכים התומכים בטענותיכם המשפטיות והאחרות, מומלץ שתסדירו את אשרות הכניסה והשהייה שלכם בישראל טרם הגיעכם למעבר הגבול בשדה התעופה, זאת באמצעות לשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום מגוריכם או בעזרת עורך דין שזהו תחום עיסוקו העיקרי.
הדרך שאדם צריך לעבור כדי לקבל מעמד אזרחי בישראל עשויה להיות ארוכה ומפותלת כשהוא צועד בה לבדו, ללא סיוע של עו"ד הבקיא היטב בדיני הגירה ודיני משפחה, ודאי כשמדובר על הליך של איחוד משפחות והסדרת מעמד חוקי במדינתנו. הבחירה לשכור את שירותיו של עורך דין משרד הפנים לרוב מתגלה כבחירה נבונה, כזו שמכריעה גורלו של אדם.
לפניכם 3 נהלים של רשות האוכלוסין וההגירה בנושא קבלת מעמד בישראל אשר עורכי דין יכולים ללוות אתכם בהגשת בקשות לקבלת אשרות כניסה ושהייה לישראל על פיהם:
1. נוהל מתן מעמד להורים לחיילים – באופן כללי, הורה לחייל או לאזרח ישראלי שהשתחרר מצבא הגנה לישראל (צה"ל) ב-64 החודשים האחרונים זכאי לשהות בתחומי המדינה לפרקי זמן משתנים ואף לקבל אזרחות ישראלית בנסיבות מסוימות. ככל שחלפו יותר מ-5 שנים ו-4 חודשים מיום השחרור של האזרח הישראלי, זכותו המלאה להתייעץ עם עו"ד לענייני משרד הפנים לגבי האפשרות להגיש לגורמים המוסמכים בקשה חריגה לאישור עליית הוריו לישראל.
2. נוהל הטיפול בבקשות למעמד בישראל להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי – בהתאם לנהלי משרד הפנים, הורים קשישים ובודדים של אזרחים ישראלים שהם גם תושבים ישראלים רשאים להיכנס לגבולות המדינה. חשוב להדגיש כי הזכאות מוקנית להורה יחיד בלבד (לא שני הורים) ומותנית בעמידה במספר תנאים, כגון גיל מסוים המשתנה בין גברים ונשים, היעדר בנים או בנות נוספים המתגוררים במדינות זרות, שהייה שלא כחוק בישראל שאינה עולה על פרק זמן של 6 חודשים וחוסר קיומם של עבר פלילי עשיר להורה או תיקים פתוחים במשטרה לאזרח הישראלי.
3. נוהל הטיפול בבקשות לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים – עורך דין משרד הפנים מסייע ללקוחותיו בהגשת בקשה לקבלת מעמד הומניטרי מיוחד שמטרתה לשכנע את חברי הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים שהם עומדים בכל הקריטריונים המחמירים של רשות האוכלוסין וההגירה. ניהול הליך מסוג זה יכול להתאים לבני ובנות זוג של אזרחים ישראלים שלא השלימו בהצלחה את ההליך המדורג להתאזרחות, לאזרחים זרים שמסוגלים להוכיח שהם בעלי זיקה משמעותית למדינת ישראל אשר מתמודדים עם מצב רפואי מורכב במיוחד, להורים של אזרחים ישראלים, לפעילי זכויות אדם הנרדפים במדינות המוצא שלהם ולקטינים שגדלו מיום לידתם בישראל אך הם אינם אזרחי המדינה מסיבות שונות ומגוונות.
לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין משרד הפנים, התקשרו אלינו לטלפון: 077-501-3088 או שלחו לנו הודעה לוואטסאפ (WhatsApp): 052-699-8771
בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה ורישיון נוטריון מטעם משרד המשפטים. עו"ד ונוטריון הלוי בעל ניסיון של למעלה מ-18 שנה, עוסק בהוצאה לפועל, חדלות פירעון (פשיטת רגל) ודיני עבודה. הוא סייע לאלפי ישראלים לצאת לחיים כלכליים חדשים ורואה בעבודתו שליחות.
רוצים להתייעץ ולקבל מידע משפטי? השאירו מספר טלפון, לחצו על הכפתור וקבלו תשובה ישירה בוואטסאפ מעורך דין ותיק ומנוסה. נשמח לסייע לכם!
האתר שלנו עושה שימוש בקובצי Cookies (קוקיז) לצורך תפעול תקין של האתר, אבטחת מידע, שיפור חווית הגלישה, ניתוח סטטיסטי והתאמת תכנים ופרסומות.
