זכותו של אדם לפרטיות הינה זכות חוקתית שמקורה בסעיף 7א' לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ("כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו"). תפקידו של עורך דין הגנת הפרטיות הינו לסייע לאנשים שנפגעה פרטיותם לעמוד על זכויותיהם מול הצד הפוגע, רשויות אכיפת החוק, בתי המשפט וכלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הגשת תביעות אזרחיות וקובלנות פליליות.
חשוב לדעת כי הזכות לפרטיות אינה מעוגנת רק בחוק-יסוד ובחוקים "רגילים" נוספים אלא גם בשלל הלכות משפטיות שנקבעו בעקבותיהם. בזכות החקיקה הענפה והתקדימים המשפטיים הרבים בתחום הגנת הפרטיות, יש בידם של עורכי דין מגוון כלים משפטיים שבאפשרותם להשתמש בהם בבואם להגן על פרטיותם של לקוחותיהם בערכאות משפטיות שונות.
חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 מגדיר מהי פגיעה בפרטיות במדינת ישראל, כאשר על פי חוק זה פגיעה בפרטיות מהווה הן עוולה אזרחית שהוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] חלות עליה במלואן והן עבירה פלילית שדינה עד 5 שנות מאסר בפועל. משום כך, רצוי להתייעץ עם עורך דין מומחה לדיני פרטיות ולדיני לשון הרע לגבי האפשרות להגיש תביעה אזרחית שמטרתה קבלת פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לצד תלונה במשטרה בגין הפרת הפרטיות.
בהתאם לסעיף 29א' לחוק הגנת הפרטיות, אדם שנפגעה פרטיותו יכול להיעזר בעורך דין לענייני פרטיות על מנת לתבוע פיצויים בגובה של 50,000 ש"ח ללא צורך להוכיח כי נגרם לו נזק ממשי, כשסכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן ונכון לכתיבת שורות אלו עומד על כ-70,000 ש"ח. ככל שיוכח כי הצד הפוגע התכוון לפגוע בזדון ולגרום נזק לצד הנפגע, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי כספי בגובה כפל הסכום (כ-140,000 ש"ח) וזאת ללא דרישה להוכחת נזק.
עורכי דין ותיקים ומנוסים המייצגים נפגעי עבירה במסגרת תביעות הגנת הפרטיות מזה שנים ארוכות מכירים היטב את הרגולציה והכללים המקובלים בתחום זה ואת הדרישות הרבות הקיימות מגופים פרטיים וציבוריים המנהלים מאגרי מידע אלקטרוניים מסוגים שונים. הדבר נכון לחברות מסחריות, לארגונים ללא כוונות רווח, לרשויות ציבוריות ולכל גוף אחר המחזיק מידע רב אודות לקוחות, ספקים, עובדים, משתמשים, מתעניינים, נרשמים, מבקרים וכיוצ"ב.
כאמור, אדם שמעוניין לנהל הליכים משפטיים נגד גוף עסקי עקב פגיעה בפרטיות רשאי לשכור את שירותיו המקצועיים של עורך דין הגנת הפרטיות כדי להגיש תביעה אזרחית וקובלנה פלילית, לבקש מבית המשפט לאשר סעדים זמניים ולהבטיח שתתנהל אכיפה מנהלית ופלילית נגד הנתבע על ידי רשויות אכיפת החוק, כולל הטלת קנסות מנהליים ועיצומים כספיים על מי שהפר את חוק הגנת הפרטיות.
גופים המחזיקים במידע פרטי וארגוני נדרשים לנהל מאגרי מידע דיגיטליים, בין היתר, בכפוף לתקנות הגנת הפרטיות ולהנחיות הרגולטור, זאת לאחר רישומם בפנקס מאגרי מידע של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. התקנות והחוקים השונים מגדירים אילו פעולות בעלי עסקים ומנהלים של ארגונים ציבוריים צריכים לבצע על מנת להגן על המידע האישי שברשותם ומה מותר להם לעשות עם המידע הרגיש שבידם.
כבעלים של מאגרי מידע רשומים במדינת ישראל, עורך דין מומחה לדיני הגנת הפרטיות ולדיני טכנולוגיה יכול להעניק לכם ייעוץ וסיוע משפטי בכל אחד מהנושאים הבאים:
• רישום מאגר מידע חדש אצל רשם מאגרי מידע במשרד המשפטים.
• חוקיות האגירה והשימוש בסוגים שונים של מידע טקסטואלי וחזותי.
• אחסון מאגרי מידע בשרתים הפנימיים של הארגון לעומת החזקת מידע בענן.
• פרסום והפצה של מידע מתוך מאגר רשום.
• קנייה ומכירה של מידע אישי על ידי תאגידים.
• איסוף מידע דיגיטלי באמצעות שימוש בעוגיות (Cookies).
• העברה ושיתוף של מידע בין גופים.
• הגדרת נהלים לאופן שמירת מידע חסוי ולהגנה על מידע אינטימי שברשות הארגון.
• זכותו של אדם לעיין במידע אישי שנאסף אודותיו על ידי חברות ולדרוש את תיקונו או מחיקתו של מידע זה.
• אבטחת מערכות מידע ממוחשבות.
• התמודדות עם דליפת מידע וזליגת נתונים אישיים.
• ניסוח מדיניות פרטיות לאתרי אינטרנט וליישומונים (אפליקציות).
• כתיבת הודעות פרטיות לשירותים דיגיטליים ולחנויות וירטואליות (איקומרס).
• הכנת טפסי הסכמה לרישום במאגרי מידע עבור מיזמים טכנולוגיים.
• תקנות הגנת הפרטיות האירופאיות (GDPR).
• חוקי הגנת הפרטיות האמריקאיים, כגון חוקי הגנת פרטיות הצרכן בקליפורניה (CCPA, CPRA).
• הגנה משפטית מפני תביעות הגנת הפרטיות המוגשות נגד יזמים ישראלים בארץ ובחו"ל.
• ייצוג משפטי של עורך דין בכיר במהלך תביעות ייצוגיות בגין פגיעה בפרטיות.
פגיעה בפרטיות עשויה להתרחש גם במסגרת מקומות עבודה פרטיים וציבוריים, כשלרוב מדובר במקרים של חדירה לפרטיות של עובדים מצד מנהלים ומעסיקים. עורך דין דיני עבודה מומלץ ידע להגיד לכם מתי זכותם של עובדים לפרטיות בעבודה גוברת על זכותם של מעבידים לפקח על עובדיהם ולבקר את עבודתם השוטפת, שכן זה לא תמיד המצב. בהחלט ישנם מצבים בהם מעסיקים רשאים להפר את פרטיותם של עובדים לפי החוק הישראלי.
לפניכם 6 דרכים נפוצות בהן מנהלים ומעבידים עלולים לפגוע בפרטיות של עובדיהם ולהפר את חוק הגנת הפרטיות:
1. האזנה לשיחות טלפון והקלטה בסתר של פגישות פרונטליות.
2. מעקב אחרי פעילותם של עובדים באמצעות מצלמות אבטחה גלויות ונסתרות.
3. איכון נתוני מיקום של טלפונים סלולריים וכלי רכב שניתנים לעובדים על ידי מעסיקים.
4. חדירה לתיבות דואר אלקטרוני (אימיילים) ולחשבונות וואטסאפ (WhatsApp) של עובדים.
5. שימוש בשעוני נוכחות דיגיטליים אשר עושים שימוש בתביעות אצבעות בלבד.
6. ניטור עבודתם של עובדים על מחשבים בעזרת מערכות מחשוב מתקדמות.
בכדי לעזור לכם להבין אם המקרה שלכם עונה על ההגדרה המשפטית של פגיעה בפרטיות בישראל, המומחים של משרד עורכי דין ונוטריון שרון הלוי הכינו לכם רשימה של אירועים שכיחים אשר בגינם כדאי לאנשים לפנות לקבלת ייעוץ וסיוע משפטי מעורך דין לענייני הגנת הפרטיות בהקדם:
• פרטים אישיים שלכם הופצו בניגוד לרצונכם באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות.
• תמונות אינטימיות שלכם פורסמו בפורומים מקוונים ובקבוצות פייסבוק.
• צילמו אתכם בעודכם בביתכם הפרטי ללא קבלת הסכמתכם לכך.
• עיתונאים וערוצי חדשות שיתפו מידע חסוי אודותיכם מבלי שעומדות להם הגנות על פי סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות.
• גופי תקשורת הביאו לידיעת הציבור מידע אישי שלכם שביקשתם מהם במפורש לא להוציאו לאור.
• המעסיק או המנהל שלכם במקום העבודה מפר את פרטיותכם על אף דרישתכם שיחדל מכך.
• מידע אישי שלכם נשלח בתפוצה רחבה למספר רב של אנשים תוך הפרת פרטיותכם באופן בוטה.
• נפגעתם מבריונות ברשת וחוויתם חדירה לפרטיות, הטרדות חוזרות ונשנות, עבירות סייבר וכד'.
לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין הגנת הפרטיות מומלץ, התקשרו אלינו לטלפון: 077-501-3088 או שלחו לנו הודעה לוואטסאפ (WhatsApp): 052-699-8771
בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה ורישיון נוטריון מטעם משרד המשפטים. עו"ד ונוטריון הלוי בעל ניסיון של למעלה מ-16 שנה, מתמחה בהוצאה לפועל, חדלות פירעון (פשיטת רגל) ודיני עבודה. הוא סייע לאלפי ישראלים לצאת לחיים כלכליים חדשים ורואה בעבודתו שליחות.
רוצים להתייעץ ולקבל מידע משפטי? השאירו מספר טלפון, לחצו על הכפתור וקבלו תשובה ישירה בוואטסאפ מעורך דין מומחה. נשמח לסייע לכם!
